0082 – מורה נבוכים א יא. שיעור קומה

קובץ לשמיעה בלבד

מתוך הקדמת הרמב"ם לפרק חלק (בעיקר השביעי הוא נבואת משה רבינו):

"רצוני היה לבאר כאן זה העניָן הנפלא, ולפתוח הנעול במקראות התורה, ולפרש טעם "פה אל פה" וכל הפסוק וזולתו מעניָנו – לולא שראיתי שאלה העניָנים דקים עד מאוד, ויצטרכו לִרְאָיוֹת רבות מאוד, להצעות רבות והקדמות ומשלים, ושנבאר בתחילה מציאות המלאכים, וְשִׁנּוּי מעלותיהם מן הבורא יתעלה, ושנבאר הנפש וכל כוחותיה. ויתרחב העיגול עד שנדבר בצורות שזכרו הנביאים שראוי לבורא ולמלאכים, ויכנס בזה "שיעור קומה" ועניָנו. ולא יספיק בעניָן זה לבדו, ואפילו יהיה מקֻצר בתכלית הקיצור – מאה דפים. ולפיכך אניח אותו למקומו: אם בספר "פירוש הדרשות" שֶׁיָּעַדְתִּי לְחַבְּרוֹ, או ב"ספר הנבואה" שאני מתעסק בו, או בספר שֶׁאֲחַבֵּר אותו בפירוש אֵלּוּ היסודות."

בשם טוב על מורה נבוכים א ע"ב כתב שהוא פרק שיעור קומה. שיעור קומה פירושו מידות הגוף של הבורא. ויש ספר מיוחד לזה, שהרמב"ם התנגד לו מאוד. 

שיעור קומה מהד' מדעית חלקית

בתשובות הרמב"ם (מהד' בלאו סימן ) כתב:

שיעור 1

שיעור 2

לעניות דעתי הסיבה שהרמב"ם שלל בקיצוניות את הספר הנקרא שיעור קומה היא מכח מה שכתב במורה נבוכים א' ס"ב ששמות השם יש להם מובן שכלי עמוק. וכתב ששמות שאין להם מובן שכלי הם שקר ומאגיה. וכתב שם על הרמאים שבודים כאילו הם חכמי קבלה ואצלם אין פירוש לשמות השם:

"ומה מאוד רחוק מה שיובן מזה המאמר מכוונת אומרו וזה – כי הרוב יחשבו שהם [אותיות השם] אותיות ידובר בהם – לא דבר אחר – ולא יפורש להם ענין ויגיעו בהם אל אלה הענינים העצומים וצריך להם להכנות המדות האלו וההזמנה הרבה אשר זכר. ומבואר הוא שזה כולו אינו רק הודעת ענינים אלוקיים מכלל הענינים שהם 'סתרי תורה' כמו שבארנו; וכבר התבאר בספרים המחוברים – בחכמה האלוקית שזאת החכמה אי אפשר לשכחה – רצוני לומר השגת השכל הפועל – והוא ענין אמרו 'ותלמודו מתקיים בידו' [הכוונה כאן להוכיח שחכמת הקבלה האמיתית עניינה הוא להבין את התוכן של שמות ה', וזה השגת השכל הפועל, ולא לומר סתם שמות שאין להם מובן שאין לזה קשר כלל לשכל הפועל ולא לשום השגה ולא שייך בזה תלמודו מתקיים בידו כי אין כאן שום תלמוד]

וכאשר מצאו האנשים הרעים הפתאים אלו הדברים התרחב להם הכזב והמאמר שיקבצו איזה אותיות שירצה ויאמרו שזה הוא 'שם' יעשה ויפעל כשיכתב או כשיאמר על תואר כך. ואחר כך נכתבו הכזבים ההם אשר בדאם הרע הפתי הראשון; ונעתקו הספרים ההם לידי הטובים רכי הלב הסכלים אשר אין אצלם מאזנים ידעו בהם האמת מן השקר והסתירום ונמצאו בעזבונותם ונחשב בהם שהם אמת. וסוף דבר – "פתי יאמין לכל דבר""

.

זה על דרך מה שכתב בהלכות עבודה זרה י"א י"ב:

"הלוחש על המכה וקורא פסוק מן התורה, וכן הקורא על התינוק שלא יבעת, והמניח ספר תורה או תפילין על הקטן בשביל שיישן – לא די להם שהם בכלל מנחשים וחוברים, אלא שהן בכלל הכופרים בתורה, שהן עושין דברי תורה רפואת גוף ואינן אלא רפואת נפשות, שנאמר (משלי ג כב): "ויהיו חיים לנפשך"."

.

ובהלכות תפילין ומזוזה ה' ד':

"אבל אלו שכותבין מבפנים שמות המלאכים או שמות קדושים או פסוק או חותמות הרי הן בכלל מי שאין להם חלק לעולם הבא שאלו הטפשים לא די להם שבטלו המצוה אלא שעשו מצוה גדולה שהיא יחוד השם של הקדוש ברוך הוא ואהבתו ועבודתו כאילו הוא קמיע של הניית עצמן כמו שעלה על לבם הסכל שזהו דבר המהנה בהבלי העולם."

.

.

ושם פרק ס"א כתב:

"ולא יעלה במחשבתך שגעון כותבי ה'קמיאות' ומה שתשמעהו מהם או תמצאהו בספריהם המשונים משמות חברום לא יורו על ענין בשום פנים ויקראו אותם 'שמות' ויחשבו שהם צריכים 'קדושה וטהרה' ושהם יעשה נפלאות – כל אלה דברים לא יאות לאדם שלם לשמעם כל שכן שיאמינם:

ואינו נקרא 'שם המפורש' כלל זולת זה ה'שם' 'בן ארבע אותיות' הנכתב אשר לא יקרא כפי אותיותיו. ובפרוש אמרו ב'ספרי' "'כה תברכו את בני ישראל' 'כה' – בלשון הזה כה' – בשם המפורש"; ושם נאמר "במקדש ככתבו ובמדינה בכנויו"; וב'תלמוד' נאמר "'כה' – בשם המפורש; אתה אומר 'בשם המפורש' או אינו אלא בכנויו? תלמוד לומר 'ושמו את שמי' – שמי המיוחד לי""

וכן כתב רש"י סנהדרין נ"ו א' ד"ה פרושי. 

.

.

בספר שיעור קומה יש שמות שאחרי שהתברר לרמב"ם כל השמות הקדושים שיש להם מובן, התברר לו שאין להם מובן. זה מה שכתוב בספר שיעור קומה:

"וכך הוא קורא אתו לקודש-ברוך-הוא בשמו הזך הטהור והקדוש והאדיר והחזק והעיזוז והאהוב והגיבור והניכבד והנורא אדיר: יהו אהרבי החיי יהוה אהיה- אשר-אהיה החי יהוה יואי הבה הה וה … הי הה הה יהי הי הי הי הוה חי העולמים. זה שמו לעולם וזה זיכרו לדור דור. וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

ופירושו בלשון טהרה יהי ההיו היה הי ות הו יה הוהי יהה ייה יו יהו ההי כבוד מלכותו לעולם ועד. והי הה יהיה ..ה הה יהי הו יה.. ..ה הי +הה יהו יו חי הי הוה ברוך שם"

במקום אחר ביארתי שהשמות שבספר הזוהר יש להם מובן וצריך לדעת איך ללמוד אותו כי הוא בדרך לימוד שאיננו מורגלים בה. על כל פנים שמות שאין להם תוכן הם בהכרח או שקר או מאגיה. לכן היה ברור לרמב"ם שהספר המסויים שיש בידינו המכונה שיעור קומה אין מקורו בקודש. ודבר זה מושך מאוד את לב ההמון, כמו שגם בימינו זה כך, והוא גרוע יותר מעבודה זרה שהוא עושה מהתורה עצמה כשפים ומאגיה. ולכן מצווה רבה להכרית ספר זה מהעולם.

.

אם נכונה דעת הסבורים שהרמב"ם מחק מהקדמת פרק חלק את המילים שיעור קומה, הרי שתוכן העניין נשאר, וכמו שפירש השם טוב על מורה נבוכים א' ע"ב. 

.

.

עצם העניין של שיעור קומה, הוא מה שכתוב ביחזקאל א' ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה, שהוא כדמות גוף של הבורא וכמו שאנחנו מנסים ללמוד. והוא מיסודות האמונה והוא יסוד לנבואת משה כמו שכתב בהקדמת פרק חלק, והוא מה שכתב במורה נבוכים א' ע"ב, כמו שפירש שם השם טוב. 

בנבואת משה כתוב פה אל פה. ואין זה כמו במקומות שאנו לומדים בפרקים אלה שהמורה נבוכים כותב שאין לקרוא באופן שעולה ממנו שיש לבורא גוף. אלא זו השגת האור הנברא שהוא כדמות מראה אדם עליו מלמעלה. ועי' מורה נבוכים א' מ"ו. וכל המקרא הוא על דרך זו. ובמקום אחר ביארתי שמה שכתב במו"נ א' כ"ו שהתורה נכתבה בלשון ההמון זה אינו שקר אלא זו דרך הנבואה שעניינה אורים נבראים, ובכמה מקומות במורה נבוכים כתב בעניין האורים הנבראים. וכללות כל האורים האלה הוא כדמות מראה אדם וזה עניין שיעור קומה, שהאדם הוא עולם קטן והיינו שהבורא מתגלה בדרך הצמצום כאדם, וזה שיעור קומה. 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s