קצת נקודות:
דיברנו עוד קצת על מהי "ירידה" בהשראת חכמה נבואה ושכינה.
שאלנו אם מצד הטבע אין מקום להעניש את אדם, כי הוא נבזה, למה היה רצון כן להעניש אותו על מעשיו. גם מה פירוש נבזה ולמה זה סיבה לא להענש, ומה הפירוש עונש, הרי לא מדובר בנקמה. מה מהות העונש.
אמרנו שכיוון שהאדם הוא הוא הבריאה, הוא הצמצום, וכמו שכתב המורה נבוכים א' סוף פרק מ"ו שהנביאים מדמים צורה ליוצרה, והרי לא שייך כלל לדמות לאין סוף שום צורה (כמו שכתב במורה נבוכים א' נ"ב), אלא צורת האדם היא עצם הבריאה והיא הצמצום עצמו והצמצום הוא אחד עם אור אין סוף ומכאן הדימוי של צורה ליוצרה. וכיוון שהצמצום והאין סוף הם אחד אז בהכרח יש לצמצום בחירה חופשית כמו לאין סוף, ושייך סטייה מהצורה של הצמצום, והעונש מחזיר את הצורה, הוא גילוי להתאמה של הצמצום למקורו. וכמו שאמרו בברכות י' א' שדוד ראה במפלתן של רשעים ואמר שירה.
שיעור שבועי על מורה נבוכים - על ידי ניר שטרן 