משהו שהתחזקתי בו בזמן החופשה,
אשתי שאלה על השיעור, מה קורה בו. אמרתי לה שבעצם בפעם הראשונה עוד לא לומדים את הספר, רק עושים היכרות שטחית, לדעת בערך, מבחוץ, מה הנושאים המדוברים.
אשתי שאלה על השיעור, מה קורה בו. אמרתי לה שבעצם בפעם הראשונה עוד לא לומדים את הספר, רק עושים היכרות שטחית, לדעת בערך, מבחוץ, מה הנושאים המדוברים.
לנסות קצת לגעת בתוכן, להבין, זה אפשר רק מהפעם השנייה והלאה. הרי צריך ללמוד את כל הפרקים במקביל כמו שכותב הרמב"ם, כשלומדים את ההתחלה צריך כבר לדעת גם מה כתוב בסוף.
היא חזקה במתמטיקה, ועשתה מהר חשבון שלפי הזמן שעבר וכמה התקדמנו במשך הזמן הזה, צפוי שנסיים את הספר במחזור הנוכחי כשאהיה בן 89.
אני חי לי בבועה של תוכניות שאחרי הפעם השנייה שנלמד מורה נבוכים אולי נלמד גם פעם שלישית כדי לבסס את ההבנה ולהכנס קצת יותר לעומק. אחר כך חשבתי ללמוד בשיעור פיזיקה ומטאפיזיקה של אריסטו, ואחר כך ספר הזוהר וספרי קבלה כמו פרדס רימונים או עץ חיים ועדיף שניהם, ואחר כך מסכתות גמרא בשילוב הלמדנות עם ההבנה הפנימית העמוקה.
פתאום נוכחתי שכל זה מסתבר שכבר לא יקרה. ברגע הראשון היה לי חבל. אבל אחר כך זה שימח אותי. זה חיזק אצלי את ההבנה שאדם לא יודע כמה יחיה, ויש לנו רק את היום ולא עליך המלאכה לגמור ואין שום טעם לחיות בתוכניות לעתיד. הרי גם אם היינו לומדים את כל מה שתכננתי לא הייתי מרגיש שסיימנו שום מפעל משמעותי, כי אז היה מתגלה כמה עוד לא הבנו שום דבר ואנחנו רק בהתחלה, ולא נגענו בשום דבר וצריך להתחיל הכל מחדש מההתחלה, וזה אף פעם לא נגמר. יש בזה משהו משחרר ומשמח. מה שאפשר עושים ולא יותר, ממילא לא צריך יותר. לא עליך המלאכה לגמור. אין מקום לדאוג ולהרגיש עומס וכו', אפשר לנשום לרווחה ולהאט את הקצב ולהיות נינוח לגמרי.
אני חי לי בבועה של תוכניות שאחרי הפעם השנייה שנלמד מורה נבוכים אולי נלמד גם פעם שלישית כדי לבסס את ההבנה ולהכנס קצת יותר לעומק. אחר כך חשבתי ללמוד בשיעור פיזיקה ומטאפיזיקה של אריסטו, ואחר כך ספר הזוהר וספרי קבלה כמו פרדס רימונים או עץ חיים ועדיף שניהם, ואחר כך מסכתות גמרא בשילוב הלמדנות עם ההבנה הפנימית העמוקה.
פתאום נוכחתי שכל זה מסתבר שכבר לא יקרה. ברגע הראשון היה לי חבל. אבל אחר כך זה שימח אותי. זה חיזק אצלי את ההבנה שאדם לא יודע כמה יחיה, ויש לנו רק את היום ולא עליך המלאכה לגמור ואין שום טעם לחיות בתוכניות לעתיד. הרי גם אם היינו לומדים את כל מה שתכננתי לא הייתי מרגיש שסיימנו שום מפעל משמעותי, כי אז היה מתגלה כמה עוד לא הבנו שום דבר ואנחנו רק בהתחלה, ולא נגענו בשום דבר וצריך להתחיל הכל מחדש מההתחלה, וזה אף פעם לא נגמר. יש בזה משהו משחרר ומשמח. מה שאפשר עושים ולא יותר, ממילא לא צריך יותר. לא עליך המלאכה לגמור. אין מקום לדאוג ולהרגיש עומס וכו', אפשר לנשום לרווחה ולהאט את הקצב ולהיות נינוח לגמרי.
רבי ניר יקר לי,
איזה כיף לחזור ללמוד איתך
ללמוד בניחותא, ביסודיות ובבהירות שאתה מלמד.
עד שהדברים ניספגים בתוכך ולא משתכחים.
לחזור ללא ליאות
ללא לאות
*********
כמו שהיום מאיר ללא לאות
כמו שהלילה מחשיך ללא לאות
כמו שהאדמה מצמיחה ללא לאות
כמו שהארץ מסתובבת סביב עצמה ללא לאות
אנחנו רצים מסביב הארץ ללא לאות
ומחפשים מנוחה ללא לאות…
לְהַתְחִיל הַכֹּל מֵהַתְחָלָה
**********************
יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁמַּתְחִילִים הַכֹּל מֵהַתְחָלָה –
עוֹד לֹא מַתְחִילִים לִחְיוֹת וּמִתְנַפֵּץ הַגַּל;
וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהַהַתְחָלָה הִיא סֵבֶל מָתוֹק
וְאֹשֶׁר כִּמְעַט בִּלְתִּי נִסְבָּל,
שֶׁמְאַפְשֶׁרֶת לִמְשׁוֹת מִתּוֹךְ יָם דּוֹהֶה שֶׁל זִקְנָה
אֶת דְּמוּת הָעֶלֶם שֶׁהָיִיתָ,
וְשֶׁאִם לֹא תִּטְבַּע בַּיָּם הַזֶּה, יָכוֹל לִהְיוֹת
שֶׁזוֹ תִּהְיֶה לֵדָתְךָ הַשְּׁנִיָּה.
באהבה, פנחס
אהבתיLiked by 1 person
רבי ניר יקר לי,
איזה כיף לחזור ללמוד איתך
ללמוד בניחותא, ביסודיות ובבהירות שאתה מלמד.
עד שהדברים ניספגים בתוכך ולא משתכחים.
לחזור ללא ליאות
ללא לאות
כמו שהיום מאיר ללא לאות
כמו שהלילה מחשיך ללא לאות
כמו שהאדמה מצמיחה ללא לאות
כמו שהארץ מסתובבת סביב עצמה ללא לאות
אנחנו רצים מסביב הארץ ללא לאות
ומחפשים מנוחה ללא לאות…
לְהַתְחִיל הַכֹּל מֵהַתְחָלָה
יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁמַּתְחִילִים הַכֹּל מֵהַתְחָלָה –
עוֹד לֹא מַתְחִילִים לִחְיוֹת וּמִתְנַפֵּץ הַגַּל;
וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהַהַתְחָלָה הִיא סֵבֶל מָתוֹק
וְאֹשֶׁר כִּמְעַט בִּלְתִּי נִסְבָּל,
שֶׁמְאַפְשֶׁרֶת לִמְשׁוֹת מִתּוֹךְ יָם דּוֹהֶה שֶׁל זִקְנָה
אֶת דְּמוּת הָעֶלֶם שֶׁהָיִיתָ,
וְשֶׁאִם לֹא תִּטְבַּע בַּיָּם הַזֶּה, יָכוֹל לִהְיוֹת
שֶׁזוֹ תִּהְיֶה לֵדָתְךָ הַשְּׁנִיָּה.
באהבה, פנחס
On Thu, Oct 20, 2022 at 8:27 PM שיעור שבועי על מורה נבוכים – על ידי ניר
אהבתיLiked by 1 person