קצת מקורות:
(הערת הבהרה: בזוהר היסודות נקראים לרוב אש רוח מים עפר, ובראשי תיבות ארמ"ע. בספר יצירה הם נקראים אמ"ש, כלומר אוויר מים אש (העפר לא מוזכר בספר יצירה. אוויר ורוח הם שמות נרדפים לאותו יסוד. עפר ואדמה הם שמות נרדפים לאותו יסוד)).
.
.
זוהר, הקדמת הזוהר ה' ב' (מאמר דטעין חמרי), מתורגם:
"פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, (ויקרא יט) אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ. בֹּא רְאֵה, בְּשִׁשָּׁה יָמִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם. וְכָל יוֹם וָיוֹם גִּלָּה אֶת מַעֲשֵׂהוּ, וְנָתַן כֹּחוֹ בַּיּוֹם הַהוּא. מָתַי גִּלָּה אֶת מַעֲשֵׂהוּ וְנָתַן כֹּחוֹ בַּיּוֹם הָרְבִיעִי, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתָם שְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים, כֻּלָּם הָיוּ נִסְתָּרִים וְלֹא הִתְגַּלּוּ. כֵּיוָן שֶׁבָּא הַיּוֹם הָרְבִיעִי, הוֹצִיא אֶת הַמַּעֲשֶׂה וְהַכֹּחַ שֶׁל כֻּלָּם. שֶׁהֲרֵי אֵשׁ וּמַיִם וְרוּחַ, אַף עַל גַּב שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה יְסוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים, כֻּלָּם תְּלוּיִים, וְלֹא הִתְגַּלָּה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלָּהֶם עַד שֶׁהָאָרֶץ גִּלְּתָה אוֹתָם, וְאָז נוֹדְעָה הָאָמָּנוּת שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהֶם. [יסוד העפר, שנקרא ארץ הוא היסוד הרביעי, כנגד אות רביעית של שם הוי"ה, ולכן הוא שייך ליום רביעי]
וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי זֶה הָיָה, שֶׁכָּתוּב תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא, וְכָתוּב וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ! [הנושא כא הוא שהכל יוצא מיסוד העפר, מה שדיברנו בשיעור, וזה כתוב ביום השלישי ואל כמו שאמרנו בשזה ביום הרביעי] אֶלָּא זֶה, אַף עַל גַּב שֶׁכָּתוּב בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, זֶה הָיָה רְבִיעִי, וְנִכְלָל בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁיִּהְיוּ אֶחָד בְּלִי פֵרוּד. וְאַחַר כָּךְ הַיּוֹם הָרְבִיעִי הִתְגַּלָּה מַעֲשֵׂהוּ לְהוֹצִיא אָמָּן לְאָמָּנוּתוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. מִשּׁוּם שֶׁהַיּוֹם הָרְבִיעִי הוּא הָרֶגֶל הָרְבִיעִית שֶׁל הַכִּסֵּא הָעֶלְיוֹן."
.
.
מהר"ל חידושי אגדות בבא בתרא ע"ג ב':
וחלקי המציאות הם ג', יש מתייחס למים, ויש מתייחס לאש, ויש מתייחס לאויר, כי אלו ג' יסודות הם נקראים אש"ם בספר יצירה, ומבוארים במקומות הרבה, שהם יסודות הכל, ולא נמנה עמהם יסוד העפר לטעם מופלג, כי יסוד הזה שיש לו המטה במוחלט אינו מתחבר עם השלשה, כי הארץ שהיא כמו מרכז יסוד נבדל לעצמו, ודבר זה ארוך לבארו.
.
.
של"ה, תורה שבכתב ויצא:
"… ועתה יש לשאול אחר שאמ"ש רוצה לומר אויר מים אש, למה לא נזכר בכל ספר יצירה יסוד העפר, שהוא יסוד ד' אל הבריאה כמו שפירשנו. והדבר הזה יובן במה שפירשו חכמי המחקר, שיסוד העפר עם היותו יסוד רביעי הוא בכלל ג' יסודות הראשונים, ומהם נתהוה יסוד הד', ואמרו מופת לזה, שאם ירתיח אדם כלי של מים על האש, באופן שלא ישקטו ולא ינוחו רתיחותיו לעולם, ואם יחסרו המים יוסיף עליהם עוד, אחר זמן מה בתוך המים עפרורית כדמות אבן, והיה כשיעלה אדם בדעתו יסוד האש בכחו הגדול, אשר אין האש מורכב אצלנו א' מכמה חלקים מן האש היסודי, ובהיות אויר הגדול מנשב ביסוד האש והמים מרתיחין, הנה לא ירחק ממנו בריאת העפר הזה…"
.
.
רמח"ל, אדיר במרום עמוד נה.
"ואפרש לך עוד ענין ההפסד הנמצא בכל הנמצאים, דע כי ראשית הנבראים התחתונים הוא העפר, בסוד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר, וחז"ל אמרו ואפילו גלגל חמה, כי באמת כל מה שבעשיה, אין ראשיתו וחומרו אלא עפר, שהוא היסוד הד' מד' יסודות ארמ"ע, שכנגד העשיה עצמו. והענין, כי בתחלה כשברא הקב"ה את העולם אז ברא הכל מן העפר, והוא כי הכין מעט עפר מה שרצה לאותה הבריאה, והעפר ההוא כבר היה בנוי ומורכב מד' יסודות, כי אין שום נברא פשוט, ואז הוציא המאציל ית"ש הארה מאחת המאורות והאיר על אותו עפר, ובהאיר אותה ההארה, אז מיד קנה העפר ההוא כמו מציאות חדשה, כי נעשה מעפר בשר או עצם, עד שנעשית הבריאה, והוא כי הד' יסודות המורכבין שם קבלו כח להתנועע ולהתפשט בדרכים ראויים לאותה הבריאה, והיו מתנועעים עד שנעשתה הצורה ההיא, וכח ההארה של המאור היתה מניעה אותם…"
.
.
נפש החיים,שער א פרק א הגה"ה:
"ענין הצלם שחילקם האר"י לג' בחינות צ' ל' מ', הוא כידוע, דשרשין הקדמאין דכלא הוא שורש הד' יסודות אש רוח מים עפר, ועיקר הפועלים הם ג' יסודות אמ"ר [אש מים רוח], הנקראים בספר יצירה ג' אמות אמ"ש [אוויר מים אש], שהם אמות דכלא. ופעולתם של אלו הג' הוא על ידי יסוד העפר שהוא מתפעל ומקבל מהם, והם ג' אותיות יהו, של השם ב"ה, וה"א אחרונה כפולה… והוא כנ"ל, שעיקר הפועלים בעולם ובנפש הם הג' יסודות אש רוח מים, ועל ידי יסוד העפר נגלה כח פעולות הג' יסודות בעולם, וכן בנפש נגלה על ידי גוף האדם שיסודו מעפר פעולת כח הגוף יסודות אר"מ [אש רוח מים] שבנפש… וכנראה בחוש, שהארץ מוציאה צמחים, מהם תולדות אש, וכענין ממגד תבואות שמש, ומהם תולדות המים לחים וקרים, וכענין וממגד גרש ירחים, ומהם תולדות הרוח כענין מאוירא קא רבו… וכל שינוי טבעי כל הנמצאים שבעולם מתהום ארעא ועד שמי רום הכל הוא משנוי התמזגות הד' יסודות, שהן השרשין קדמאין, והתמזגותם הן פנימיות נפש כל דבר, ומאיכות התמזגותם בפנימיותם נמשך הבדלי הפרטים רבים בכל דבר בתמונת ממשו וגוון מראיתו בדוממים, וכן שנוי הצמחים בטעמם ותמונתם וגוונם, וכן שינוי טבעי כל הבעלי חיים… לפי התמזגות נפשם ודמם מד' מרות דאינון הד' יסודין. וכל התמזגות הד' יסודות נמשך משליטת הכוכבים המסודרים במשמרותיהם ברקיע, כמו שאמרו רז"ל אין לך כל עשב בארץ שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו ואומר לו גדל. והכוכבים בממשלותם מקבלים על ידי מלאכים בשליחותם מד' חיות המרכבה, והכל נמשך משם הוי"ה ב"ה, כמבואר בעץ חיים באריכות, שכל הד' שרשין קדמאין הן הויה אחת, שרצון השי"ת היה לברא כל העולם בהתהוות הויה כזו, שבכל המציאות ימצאו כח הד' שרשין, גם כל כחות האדם בטבעו ונטיית שכלו ונטיית רצונו משתנים לפי השתנות מזג ד' שרשין דיליה… והד' שרשין דאדם שלעילא הן הצלם, שמהם נמצאים כל צורות הכחות באדם…"
שיעור שבועי על מורה נבוכים - על ידי ניר שטרן 