0038 – מורה נבוכים א ד (שבירת הכלים והתיקון)

קובץ לשמיעה בלבד

התחלנו בחזרה כללית מאוד מפרק א' עד פרק ד', לראות באופן כללי את המבנה שעולה מהצירוף של הפרקים האלה ביחד. פרק א' – צלם, פרק ב' – שבירת הכלים (חטא עץ הדעת, אדם וחוה), פרק ג' – תבנית ותמונה (אורות וכלים, בהבחנה מצורה וחומר שנדונים בפרק ו'. המרכבה של הטומאה), ופרקים ד'-ה' – השגת השכל והנבואה (תיקון שבירת הכלים).
מקורות שדיברנו עליהם בשיעור (בסוף לא הספקנו לקרוא את המקורות, וזה יהיה לשיעור הבא):

במדבר י"ד:
"ד וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה. ה וַיִּפֹּל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פְּנֵיהֶם לִפְנֵי כָּל קְהַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ו וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה מִן הַתָּרִים אֶת הָאָרֶץ קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם. ז וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד. ח אִם חָפֵץ בָּנוּ יְהוָה וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת וּנְתָנָהּ לָנוּ אֶרֶץ אֲשֶׁר הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. ט אַךְ בַּיהוָה אַל תִּמְרֹדוּ וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַיהוָה אִתָּנוּ אַל תִּירָאֻם. י וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעֵדָה לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים וּכְבוֹד יְהוָה נִרְאָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל."
.
.
רבינו בחיי על במדבר י"ד:
והרמב"ן ז"ל פירש סר צלם מעליהם, שהוסר הצל מעל ראשם, ממה שידוע כי בליל החותם הגדול של הושענא רבה, הוא יום כ"ו לבריאת העולם, לא ימצא צל לראש מי שעתיד למות באותה שנה, וזה כאלו אמר כבר נגזרה עליהם מיתה. זאת כוונתו ואע"פ שאינו לשונו. ונראה כי זאת כוונת הכתוב שאמר (שם ב) עד שיפוח היום ונסו הצללים, יאמר כי כשהגיע הזמן שיפוח האדם ויצא הרוח מפיו אז יסתלק צלו ויתקרב לצל של השם הרשום בד' התיבות שכתוב בו (תהלים קכא) ה' צלך. ולפי זה היה יכול לומר ונס הצל, אבל אמר ונסו הצללים כי הם שנים באדם, בבואה ובבואה דבבואה.

ואפשר לומר בטעם הענין הזה שהוא פלאי, כי הצל ראוי לכל הנבראים שבעולם השפל, בין שיהיה אדם ובהמה ועוף או עץ ואבן או עשב השדה, מפני שאור השמש הזורח עליהם בא ויורד למטה בגבולם ורשותם ולכך אין כח בשמש לדחות את צלם, אבל הוא נדחה מפני צלם שהרי צלם הוא נראה במקום שהשמש ראוי לזרוח, ולא רצה הקב"ה שיהיה אחד מהנמצאים מסיג גבול חברו, וכיון שכן ראוי לכל דבר שבעולם השפל שיהיה לו צל כי צלו מורה על הויתו בעולמו ובמקומו, וכאשר יחסר צל ראש האדם בליל החתימה הנה זה אות וסימן בהעדר צלו שהויתו נעדרת מחיי העולם השפל ונכתב ונחתם בטבעת המלך למות בשנה ההיא, והיתה הלבנה מופת בענין זה לפי שהיא ממונה על כל בעלי חיים שבשפלים, כידוע בחכמת המחקר.

.

.

.

.

המהר"ל בנצח ישראל פרק ג' כתב:
"והקושיא איך יבוא הריבוי מן האחד הפשוט, אנו אומרים כי מן השם יתברך אשר הוא אחד [נשפע ממנו דבר אחד], והוא ראשית הבריאה. ואחר כך הושפע עוד על הראשית. וחילוק גדול יש, כי כאשר הראשית כבר נמצא, אז יושפע על זה עוד. שאילו הושפע מאיתו שני דברים כל אחד בפני עצמו, היה קשה איך יושפע מן האחד שני דברים מחולקים. אבל יושפע ממנו דבר אחד, והוא ראשית הבריאה, ואחר כך הושפע על הראשית. והרי חילוף וריבוי הנמצאים הם מצד המקבל. כי אף כי מן האחד לא יושפע רק אחד, מכל מקום כאשר נמצא האחד אשר הוא אחד, אז מצד המקבל אשר הוא נמצא עתה שייך תוספת, כאשר המקבל ראוי אל מה שיתוסף עליו, ולכך הכל הוא מצד המקבל.

וזה כי הנברא מצד שהוא עלול, הוא חסר, וצריך השלמה. כי האדם נברא וצריך אליו השלמה, היא האשה. ודבר זה אי אפשר שיהיה נברא השלמתו עמו, ולא יהיה חסר, אם כך היה העלול שלם בעצמו, ודבר זה אי אפשר. רק שנברא חסר, והושלם על ידי דבר שהוא עזר, כי הוא חסר בעצמו כמו שראוי אל העלול. ודבר זה רמזו חכמי אמת במדרש באמרם על בריאת האשה "לא טוב היות האדם לבדו" (בראשית ב יח), ופירשו ז"ל שאם נברא אדם בלא עזר היו אומרים כי הוא אלוה. והדברים כמו שאמרנו, כי העלול במה שהוא עלול יש בו חסרון, ודבר זה נתבאר בכמה מקומות, ואם לא היה האדם צריך לעזר, אם כך לא היה עליו דין עלול. ולפיכך כאשר נברא ראשונה דבר אחד, יש כאן תוספת עליו מה שהוא השלמתו, כי לא נברא דבר שלא יהיה צריך אליו השלמה, ודבר זה הוא הריבוי, אשר הוא מצד המקבל."

.

.

כוזרי ד' כ"ה:

"ועל הדומה לזה חקרו הפילוסופים, והביאם מחקרם לאמר, כי מאחד לא יהיה ממנו כי אם אחד, וקבעו מלאך קרוב נאצל מן הראשון, ואחר כן אמרו כי המלאך הזה יש לו שתי מדות, אחת שהוא יודע מציאותו בעצמותו, והשנית ידיעתו שיש לו סבה, והתחייב ממנו שני דברים, מלאך וגלגל הכוכבים הקיימים, וזה גם כן במה שהשכיל מן הראשון התחייב ממנו מלאך שני, ובמה שהשכיל מעצמותו התחייב ממנו גלגל שבתאי, וכן עד הירח, ואח"כ אל השכל הפועל. וכבר קבלו בני אדם זה והתפתו לו, עד שאמרו שהוא מופת, מפני שיחסו אותו אל פילוסופי יון. וזאת טענה גרידא, אין בה ספוק, ומקשים עליה בכמה פנים. אחד מהם למה עמדה האצילות הזאת, הקוצר יד מהראשון. ואחר כן נאמר למה לא התחייב מהשכלת שבתאי מה שלמעלה ממנו דבר אחר, ומהשכלתו המלאך הראשון דבר אחר, ותהיינה צורות אצילות שבתאי ארבע. ומאין לנו שמי שישכיל עצמו יתחייב ממנו גלגל, ומי שהשכיל הראשון יתחייב ממנו מלאך, ובעת אשר יטעון אריסטו שהוא משכיל את עצמו צריך שיהיה נתבע שיאצל ממנו גלגל, ואם יטעון שהשכיל הראשון, שיאצל ממנו מלאך. אמנם זכרתי לך ההתחלות האלה שלא תבהילך הפילוסופיא, ותחשוב שאם תלך אחריה היית מניח לנפשך במופת הברור, אבל התחלותם כלם לא יסבול אותם שכל ולא יכנסו תחת הקשה. ועוד כי אין בין שנים מהם הסכמה, אלא המקבלים מהם שסומכים על רב אחד, אם אבודקליס ואם פיטגוריס או אריסטו או אפלטון וזולתם הרבה, אין אחד מהם מסכים עם חבירו."

.

.

דברים אלה תחילתם באלפראבי בדעת אריסטו, והובאו באבן סינא ומשם הובאו בכוזרי. הובאו גם במורה נבוכים ב' כ"ב:

"ואחר אלו ההקדמות אומר שזה אשר יזכרהו אריסטו שהשכל הראשון סיבה לשני והשני סיבה לשלישי וכן אילו היו מדרגותיהם אלפים השכל האחרון מהם פשוט הוא בלא ספק; ומאין נמצאה ההרכבה הנמצאת באלו הנמצאות על צד החיוב כמו שיחשוב אריסטו?

אנחנו נודה לו כל מה שזכרו, שהשכלים כל אשר יתרחקו יתחדש בהם הרכבת ענינים אחר שמושכליהם רבים; ועם הודאתנו לו בזאת המחשבה והסברה, איך היו השכלים סיבה לחיוב הגלגלים מהם? ואי זה ערך בין החומר והנבדל אשר אין לו חומר כלל? אמור שאנחנו הודינו לו שכל גלגל סיבתו שכל על הצורה הנזכרת, אחר שהשכל ההוא יש בו הרכבה בהיותו משכיל עצמו וזולתו וכאילו הוא מורכב משני דברים, אחד משני הדברים ההם יתחיב ממנו השכל האחר אשר תחתיו והענין האחר יתחיב ממנו הגלגל"

.

.

מורה נבוכים א' ע"ב:

"הנה כן צריך לך שתצייר כל זה הכדור איש אחד, חי מתנועע בעל נפש, כי זה המין מן הציור הכרחי מאד, כלומר מועיל מאד במופת על היות האלוה אחד, כמו שיתבאר. ובזה הציור יתבאר גם כן שהאחד אמנם ברא אחד, כמו שאי אפשר שימצאו אברי האדם בפני עצמם, והם אברי אדם באמת, רוצה לומר שיהיה הכבד בפני עצמו או הלב בפני עצמו או בשר בפני עצמו – כן אי אפשר שימצאו חלקי העולם קצתם מבלתי קצתם בזה המציאות המיושב אשר דברינו בו, עד שימצא אש מבלתי ארץ, או ארץ מבלתי שמים, או שמים מבלתי ארץ. וכמו שבאדם כח אחד יקשור אבריו קצתם בקצתם וינהיגם, ויתן לכל אבר מה שצריך שישמור עליו תקונו וידחה ממנו מה שיזיקהו; והוא אשר בארו אותו הרופאים ואמרו: הכח המנהיג גוף החי, והרבה פעמים יקראוהו טבע – כן בעולם בכללו כח יקשור קצתו בקצתו, וישמור מיניו שלא יאבדו, וישמור אישי מיניו גם כן מדת מה שאפשר לשמרם, וישמור גם כן קצת אישי העולם. זה הכח יש בו עיון, אם הוא במיצוע הגלגל אם לא."

.

.

.

ליקוטי הש"ס מדברי רבי חיים ויטאל:

מסכת סנהדרין מ"ו א:

"שוב מעשה באדם אחד שהטיח את אשתו תחת התאנה והביאוהו לבית דין והלקוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך:"

דע שיצה"ר הזה נתהווה מן הקליפות של שברי הכלים כאשר נשברו לשנים נחלקו אל ב' חלקים לדין ולרחמים והדינים היו דינים של הקדושה ולא היו עדיין נקראים יצה"ר כי קדושים היו אך כאשר בא אדה"ר והטיח את אשתו תחת התאנה ואכל פגה כי הי' לו להמתין עד ליל שבת שהוא עונת ת"ח כי חטא אדה"ר הי' ממש כמו חטא דוד המע"ה שאכל פגה כי אשתו הית' ולכן כיון שהשעה הית' צריכה לכך ששימש מטתו ביום הלקוהו ונגזר עליו מיתה ואז הנחש נתאווה להם וקליפת הדינים נתלבשו בנחש זה והנחש לא רצה לילך אצל אדה"ר כי לא יכול לו והלך לו אצל חוה שהיא מסטרא דדינא כי נעשית מתרדמה שנפלה על אדם מלקיחת צלעו כנודע שהוא דוגמת שבירת הכלים ממש וכאשר בא הנחש אל חוה אשר היא נעשית עיסת הזוהמא של היצה"ר וכאשר חזר אדה"ר והזדווג אל אשתו אז עוקצת כקוץ מכאוב ונכנס בו היצה"ר ואירע לו מה שאירע. מהרח"ו ז"ל:"

.

.

.

.

.

עודד שאל אם יש מקור ללמוד את סמיכות פרקי המורה נבוכים כאן כציור אחד המשכי של השתלשלות מעשה הבריאה על דרך הסוד.
הבאתי מהנרבוני את הקטע הזה:
נרבוני

זה מה שכתבתי על הנרבוני:

הנרבוני על פרק א' אומר: "העניין אשר בו נתעצם הדבר".

ה"עניין" הזה לפי דבריו אינו חומר, הוא גם לא הבורא. אלא הוא ה"גילוי" (גילוי לא במובן החומרי של גילוי משהו אלא גילוי כגילוי, כמושג מופשט) של הבורא. הגילוי הוא הנקרא "דבר" (תרגום המילה היוונית לוגוס), וההתעצמות של ה"דבר" היא לא בחומר אלא בצמצום כשלעצמו, בגבול כשלעצמו כמושג מופשט ולא כגובל משהו ממשהו אחר. כלומר בנקודת ההתחלה של החוכמה, הלוגוס. וזה  במושכל הראשון שלה שהוא חוק הסתירה שהוא האומר שיש לדברים הגדרות וממילא שיש מילים. (A=A אומר שיש ל A הגדרה ולכן הוא אינו B).
בפרק ג' דברי הנרבוני סתומים. הוא מפרש את לשון המורה נבוכים שכותב:
"ויאמר [תמונה] על עניין האמיתי המושג בשכל. ולפי זה העניין השלישי יאמר בו יתעלה "תמונה".
אמר: (במדבר יב ח): "וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט" עניינו ופירושו, ואמתת השם ישיג."
הנרבוני מוסיף לנו שאותה אמיתת ה' שעליה נאמר "תמונה" ביחס לבורא, היא העצמות. שהעצמות היא אמיתת הנמצא באמת.
מה הוא אומר לנו בזה?
לדעתי הוא מדבר על אותה עצמות שדיבר עליה בפרק א'. וזה מוכח מההמשך שתמונת ה' זה הצמצום, הגילוי, הוא החומר הראשון, שאת תמונתו ראו אצילי בני ישראל כמו שכתב המו"נ בפרק ה' (ויש לצרף גם את א' כ"ח וב' כ"ו, להבנת מעשה לבנת הספיר שראו אצילי בני ישראל). כמו שמבאר שם שהם חשבו שהגילוי זה הבורא ולא שזה גילוי שברא אותו הבורא.
מאיפה הנרבוני יודע שבפרק ג' מדובר על העצמות?
אין טעם בכל מקום שמדובר על אמיתת הבורא לומר שזהו העצמות, והנרבוני לא עושה את זה, וזה גם לא נכון, לא תמיד כשאומרים  "אמיתת הבורא" הנושא שעוסקים בו הוא ה"עצמות". המילים אמיתת הבורא יורת ברורות מהמילה "עצמות", ויש מקומות שרוצים לדבר על אמיתת הבורא בהקשרים אחרים מהסוגיא של עצמות.
בפרק ג' אין בכלל סוגיא שעוסקת באמיתת הבורא, לא בהקשר של הסוגיא של עצמות ולא בשום הקשר אחר. כתוב רק שלא מדובר בראייה גשמית ותו לא. הראיה הלא-גשמית יכולה להיות ראייה שהבורא אמת. זה כבר מוציא אותנו מהמובן של ראייה גשמית. כיוון שלא פותחים כאן דיון מה זה אומר שהבורא אמת, בשביל מה להוסיף את המילה "עצמות" שהיא רק מקטינה את בהירות הטקסט.
אלא לענ"ד הוא רואה בפרק ג' המשך של פרק א', שאותה עצמות שדובר בה בפרק א' היא זו שמזכיר אותה בפרק ג'. כי הפרקים האלה הם עניין אחד של השתלשלות התחלת הבריאה.

מחשבה אחת על “0038 – מורה נבוכים א ד (שבירת הכלים והתיקון)

  1. פינגבק: 68 – ביאור בעניין צלם אלהים לפי המורה נבוכים | אדם חי – האתר של ניר שטרן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s