0035 – מורה נבוכים א ג

קובץ לשמיעה בלבד

סיכום קצר
קושיות על הפרק:

אם כוונתו לשלול קריאה שמגשימה, שאם נחשוב שתמונה פירושה תואר, קווי מתאר של עצם חומרי, כגון משולש או מרובע, אז "תמונת ה' יביט" מוכיחה שיש לבורא תואר, אז היה לו רק לומר שתמונה יש לה שלושה מובנים ולא לדבר על תבנית כלל. אין שאלה מה הפירוש של תבנית ואין בזה מחלוקת ואין מקום שאומר תבנית כלפי הקב"ה, לכן מה טעם לדבר על תבנית. 

.

.

"תבנית יד" מדבר על הכרובים, ביחזקאל י':

" וַיֵּרָא לַכְּרֻבִים תַּבְנִית יַד אָדָם תַּחַת כַּנְפֵיהֶם." 

(יש גם ביחזקאל ח':

"וַיִּשְׁלַח תַּבְנִית יָד וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִת רֹאשִׁי וַתִּשָּׂא אֹתִי רוּחַ בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם וַתָּבֵא אֹתִי יְרוּשָׁלְַמָה בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים")

זו יד שהיא לא מראה של גוף חומרי אלא חלום נבואי, דמות בלבד. 

כשמדובר על תמונה, יש מובן אחד של תמונת דבר חומרי שאני רואה, ויש מובן שני נפרד של דמות בחזון נבואי, ("יַעֲמֹד וְלֹא אַכִּיר מַרְאֵהוּ תְּמוּנָה לְנֶגֶד עֵינָי").

לעומת זאת בתבנית, המובן של תבנית שאני רואה בעין ושל תבנית יד שהיא דמיון נבואי לא מתחלקים לשני מובנים נפרדים. 

.

.

בתבנית מביא מדברים ד':

"תַּבְנִית כָּל-צִפּוֹר" 

בפרק כתוב כך:

"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר יְהוָה אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ. טז פֶּן תַּשְׁחִתוּן וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כָּל סָמֶל תַּבְנִית זָכָר אוֹ נְקֵבָה. יז תַּבְנִית כָּל בְּהֵמָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ תַּבְנִית כָּל צִפּוֹר כָּנָף אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמָיִם. יח תַּבְנִית כָּל רֹמֵשׂ בָּאֲדָמָה תַּבְנִית כָּל דָּגָה אֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. יט וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם אֲשֶׁר חָלַק יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם."

כתוב חמש פעמים תבנית. קשה למה הרמב"ם הביא רק את תבנית הציפור.

משמע מהפסוקים שחמש התבניות שנזכרו הן כולן פירוט של התמונה, שהיא פסל תמונת כל סמל, שהוזכרו בהתחלה. 

.

.

תבנית היא מלשון בניין. תמונה היא מלשון מין. כמו תבונה, תנומה, וכו'. 

.

.

.

.

זוהר חדש שמות יתרו:

"[אות שנ] בְּגִין דְּהָכָא רָזָא עִילָּאָה אִיהוּ, דְּכַד הַהוּא נָהָר דְּנָפֵיק מֵעֵדֶן, פָּרְחִין מִנֵּיהּ כָּל אִינוּן נִשְׁמָתִין, דְּאִינוּן אִיבָּא דְּקב"ה, וְנָטְלָא לוֹן מַאן דְּנָטְלָא, בְּשַׁעֲתָא דְּנָפְקָא מִקַּמֵּי קב"ה. כֻּלְהוּ כָּל חַד עָאל בִּדְיוֹקְנָא לְאִצְטַיְירָא, בְּהַהוּא אֲתַר דְּאִיקְּרֵי דְּמוּת, וְאִינוּן ד' חֵיוָון.
[אות שנא] וְתַמָּן מִצְטַיְירָא כָּל חַד וְחַד, בְּהַהוּא דְּיוּקְנָא דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ. וּמִתַּמָּן נָפְקֵי כָּל אִינוּן דְּיוּקְנִין, מִצְטַיְירִין בִּדְיוּקְנַיְיהוּ כָּל חַד בִּדְיוּקְנֵיהּ, כְּמַאן דְּאָעֵיל בִּדְפוּס לְאִצְטַיְירָא. דְּמוּת דָּא, אַפֵּיק דְּמוּת. וְצֶלֶם, אַפֵּיק צֶלֶם. חַיּוֹת דְּנָפְקֵי מֵחֵילָא דְחַיָּה דְּאִיהוּ דְּכַר."

.

.

זוהר חדש תיקונים כרך ב דף נט עמוד ב:

"אבל אימא עילאה נשרא עילאה אתפשטותה בשבע ואיהי תמינאה ובה שבח משה א"ז ישיר משה. ומנה תשכח רזא דקן צפור שלח תשלח את האם דאצילות. אריה חסד שור גבורה האי איהי מרכבתא עילאה. מרכבתא תניינא תפארת אדם תניינא דאיתמר ביה ודמות פניהם פני אדם דמות אריה שור נשר נצח הוד יסוד. מלכות איהי תבנית כלהו. האי איהו רזא דתיקונא חדא. אבל מסטרא דנשמתא איתקריאו שרפים. ומסטרא דרוחא חיות דאיתמר בהון ודמות החיות מראיהן כגחלי אש בוערות כמראה הלפידים היא מתהלכת בין החיות. דא ה' ואתמר בהון ומתוכה דמות ארבע חיות וזה מראיהן דמות אדם להנה. ורוחא איהו מסטרא דעמודא דאמצעיתא ואית לה ארבע אנפין וכגוונא [דא אית] לנשמתא ד' אנפין. אופנים מסטרא דנפש ואיהי מסטרא דשכינתא תתאה ואית לון ד' אנפין המרכבה דאינון נצ"ח והו"ד והנה אופן אחד בארץ דא צדיק. אופנים אינון מתתא לעילא וחיון באמצעיתא שרפים לעילא. ולעילא [על כלהו] אדון יחיד שליט על כלא מופלא ומכוסה בכתר. ובחכמה איהו שולטנו דקאים על כלהו בעשר אתוון דשמא מפרש."

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s