0028 – חזרה קצרה מההתחלה עד סוף הפתיחה (אחרי פגרה של שלושה חודשים)

קובץ לשמיעה בלבד

מכתב שחוזר ומבאר יסוד מאוד חשוב, אולי הכי חשוב, מהו הסוד:

השאלה:

"…אבל איך שייך שאחרי שקיבל מדע נבואי בסנה הוא יענה "לא איש דברים אנוכי" אם כבר תפס שזה האמת ההחלטית מה מקום לשאלה? זה זה דוגמה אבל יש עוד דוגמאות.

וכן כשבנבואה נשאל דברים "מה אתה רואה" סיר נפוח אני רואה. איך מתפרש לדרכנו את המו'מ בין הנביא לנבואתו?

.

.

.

.

מה שכתבתי על זה:

.

יש כאן עניין שמאוד קשה להתרגל אליו.

.
בשיעור דיברנו שיש את דרך הפשט, "דרך ההמון".

למשל למילה "עין" יש שני מובנים, עין שרואה, ומעיין מים.
כשאני מסתכל עם העין, או הולך לרופא עיניים, אני בוחר במובן של ראייה ועוזב את המובן של מעיין מים.
אני לא מדבר עם הרופא עיניים שירפא לי את מעיין המים.

כשאני רואה בטיול מעיין, אני עוזב את המובן של ראייה, ולוקח את המובן של מעיין המים לבדו.

לשון ההמון היא לקחת רק את המובן שנראה פשוט יותר.

החכם, הסוד, לוקח תמיד את כל המובנים, ושם את המובן הפחות פשטי כעיקר.

מו"נ ב' כ"ט:

ההקדמה השנית שהנביאים כמו שאמרנו ידברו בשמות המשתתפים ובשמות שאין הכונה בהם מה שיורו במשלם הראשון אבל יזכר השם ההוא מפני גיזרה אחת – כמו "מקל שקד" שילמדו ממנו על "שוקד אני וגו'" – כמו שנבאר בפרקי הנבואה. ולפי זה הענין נאמר ב'מרכבה' "חשמל" כמו שבארנו; וכן "רגל עגל" ו"נחשת קלל"; וכן מאמר זכריה "וההרים הרי נחשת"; וזולת זה ממה שנאמר"

אם אני אומר הלכתי לרופא עיניים שיטפל לי בעיניים, וראיתי בדרך ענף של שקדיה, ואחר היה שם עגל, ואחר כך הלכתי ברגל וקניתי כלי נחושת.

החכם ישמע שאמרתי שהלכתי לרופא שיטפל לי במעיין המים, וזירזתי אותו שישקוד על הטיפול מהר, והיתה שם השגחה בדרך אור מקיף, ואחר כך הלכתי בסיבתיות (רגל), וקניתי כלי שקשור לכח הדמיון והנחש (נחושת).

הסיפור יהיה יותר מוזר כי גם הרופא הוא לא רופא אלא מובן אחר של המילה, ו"אחר כך" הוא במובן אחר.

אז יש את הסיפור המוזר שהחכם שמע, ויש את הסיפור שאדם נורמלי שומע.
על דרך הפשט הם סיפורים שונים לגמרי, לא נפגשים. אבל בעומק הם אחד, וזה סוד איך הם אחד.
בפשט עין רואה, ומעיין מים, זה שני דברים שונים לגמרי. בסוד זה אחד (מוכרח כך מכח שזו אותה מילה), וצריך לחדור לסוד ולעומק לראות איך הם אחד.
.
.
.

התורה מדברת בדרך פשט.
מו"נ א' כ"ו:

"כבר ידעת אימרתם (פרק ל"ג ופרק מ"ו מזה החלק) הכוללות למיני הפירושים כולם התלויים בזה העניין, והוא אומרם: "דברה תורה כלשון בני אדם". עניין זה, כי כל מה שאפשר לבני אדם כולם, הבנתו וציורו בתחלת המחשבה, הוא אשר שם ראוי לבורא יתעלה. ולזה יתואר בתארים מורים על הגשמות להורות עליו שהוא יתעלה נמצא, כי לא ישיגו ההמון בתחילת המחשבה מציאות כי אם לגשם בלבד, ומה שאינו גשם או נמצא בגשם אינו נמצא אצלם."
.

בלי ספק זו לא הקריאה היחידה בתורה, כי יש הוכחה שכלית מוכרחת שהבורא אינו גוף, כמו שכתב במו"נ ב' א', בעיקר בעיון השלישי.
ופשט התורה אומר שלבורא יש גוף.
.
בתורה לא כתוב שיש קריאת סוד. אפשר לקרוא את כולה בפשט והכל מסתדר.
הסוד נודע מהשכל שמכריח שלבורא אין גוף, ומזה מוכרח שיש קריאת סוד בתורה שלפיה אין לבורא גוף.
.
.
הקריאה הנוספת של הסוד היא להתייחס תמיד לכל המובנים של מילה, כמו שכתב בפתיחה:

"המאמר הזה, עניינו הראשון לבאר ענייני שמות באו בספרי הנבואה. מהשמות ההם שמות משתתפים, ויקחום הפתאים כפי קצת העניינים אשר יאמר עליהם השם ההוא המשתתף"

.

.

החכמים לא לוקחים עין רואה בלבד או מעיין מים בלבד. גם אצל רופא עיניים יש להם את המובן של מעיין מים.

.

.

זה יוצר קריאה אחרת בתורה של החכמים, עם סיפור אחר לגמרי שמבחינתם מסופר בתורה. שצריך מאוד להעמיק, ולזכות לסוד, כדי לראות שהכל הוא סיפור אחד.
הסוד והפשט הם אחד, אבל רואה את זה רק מי שזכה לסוד, ובעל הפשט חושב שהם שני סיפורים שונים.

.

.

כאמור, יש תורה של "דיברה תורה כלשון בני אדם". זו שפה שאנו מבינים, ולפיה כתוב שלבורא יש גוף.
יש תורה אחרת לגמרי, של המובן הלא פשוט של כל מילה, תורת הסוד.
כאמור בעל הסוד יכול שיתאחדו בידו, אבל אצל בעל הפשט אלה שני סיפורים שונים לגמרי.

.

.

הקושיא שלך, היא קושיא של בעל פשט, שקורא בתורה את הסיפור שהוא מבין בשפה שלו, ומזה שואל סתירה על התורה כמו שקורא אותה הרמב"ם, שהיא תורת סוד, וכתוב בה משהו אחר לגמרי, כל הסיפור אחר חגמרי.
הסנה זה לא סנה, האש זה לא אש, משה הוא לא משה, ושאלת משה היא משהו אחר לגמרי.
רק אחרי שזוכים לסוד מבינים את הסיפור על פי סוד, ואיך הוא אחד עם הפשט, ואז קושיות כאלה כבר מיושבות מאליהן.

.

.

מה שנאמר דיברה תורה כלשון בני אדם, נותן רשות לקרוא בתורה בלי הסוד. פשוט ונורמלי, בשפתנו הרגילה. ולפי זה לפסוק הלכה, ולקבל את זה כאמת. חוץ מכך שצריך לומר שלפי האמת הבורא אינו גוף, כאמונה תמימה, כי איננו מבינים איך ייתכן שאין לו גוף. זה נגד התורה ונגד הרגש הדתי האנושי, שאומרים שאפשר להכעיס אותו או לשמח אותו, שהוא גומל טוב או מעניש, ולבקש ממנו דברים, ולחזור בתשובה אליו וכו', שזה הכל הגשמה.

.

.

אפשר ומותר להישאר עם זה. אבל המו"נ הוא צד הסוד, הנסתר, התורה לפי אמיתתה. לפי זה אין לבורא גוף כלל, הוא אחדות מוחלטת בלי מורכבות כלל ובלי שינוי כלל. וזה סותר כל אות בתורה לפי הפשט. וגם לא מתאים למציאות החיים בשטח.

צריך לקרוא אחרת כל אות, ולראות את המציאות אחרת.

.

.

אנחנו עוד לא לומדים מהו הסוד, מה כתוב בתורה לפי קריאת הסוד, ואיך זה אחד עם הפשט.
רק לומדים שיש עוד משהו חוץ מהפשט.
הקושיא שלך מבוססת על קריאתך בתורה בדרך הפשט, ומשם שאלה על הקריאה לפי סוד.
זה מובן, כי אין לך עדיין שום קריאה אחרת. אז צריך לחכות בתקווה לזכות לקצת תפישה מהו הסוד..

.

כאמור קושיות מהסוג הזה אפשר להביא מכל פרשיה בתורה, לא רק מהסנה. והתירוץ מונח בקריאה החדשה בתורה שהיא על פי סוד, ולא בתירוץ מקומי כלשהו.

.

.

.

.

המשך:

גם אני וגם אתה תופשים רק בגישה פשטנית. לא צריך להתנצל. מאוד קשה לנו לתפוש שאפשר בכלל תפישה אחרת, וזה צריך עוד ועוד חזרה וחיזוק. אין כאן מקום להתנצלות. ואדרבא, עדיף להקשות מלשאול (:
גם משה זה משהו אחר לפי הסוד, ובכלל אדם. ולכן גם הקושיא היא משהו אחר לגמרי. הכל אחר, כל אות, לא רק קטעים.
.
.
הרמב"ן בהקדמת בראשית אומר שכל התורה היא שמות קדושים, והיא רצף של אותיות בלי שום חלוקה למילים, וזה יכול להתחלק למילים בדרכים רבות ושונות. לכן תורת משה היא רק קריאה אחת בתורה והיא הקריאה שהיא לפי דיברה תורה בלשון בני אדם, והיינו ההמון. וזה מיועד לעם שיהיה כולו כאיש אחד עובד ה'. כי כל מהלך יציאת מצרים ומעמד הר סיני הוא ליצור אומה אחת שעובדת את ה' כאומה ולא רק כיחידים. ויש בעם גם אנשי המון שצריכים את הפשט. ולפי הקריאה הזו פוסקים את ההלכה שהיא סדר חיי האומה והיחד שבתוכה.

.
לפי הרמב"ן אם כתוב "ויאמר משה", אפשר גם לקרוא "וי אמרמ שה". או "ו יא מרמש ה"  ולפי הסוד יש לזה מובן (בספרי קבלה יש קריאות כאלה, למשל תיקוני זוהר, או שם בן ע"ב לפי רש"י,  ועוד הרבה), ולפי זה לא מדובר על משה כלל, ולא על אמירה כלל, והשמות הקדושים האלה הם מובן אמיתי ששונה מהפשט. ומי שזוכה לסוד רואה איך הוא אחד עם הפשט כי כל שמותיו הקדושים הם אחד כי הוא אלוה אחד. אבל הוא שונה מהפשט.
אם רואים בליל אותיות תמוה, בלי שום שכל והבנה, כמו שיש בספרי קבלה, המפתח להתחיל לגשת לזה הוא לפי מה שכותב המו"נ על שמות משותפים, ועל כך שבלשון הנביאים (גם החומש הוא ספרי נביאים, נבואת משה) לא משתמשים במובן שעולה ראשון בתפישה הרגילה, משם אפשר להתחיל למצוא מפתח.
במו"נ א' ס"ב אומר שכל שם הוא משהו שלומדים אותו, יש לו פירוש לימודי. הוא לא סתם צירוף אותיות.
למשל שם בן ע"ב מתחיל כך:
אבג יתץ קרע שטן נגד יכש בטר
נתחיל לקרוא לפי שמות משתתפים. אבג יכול להיקרא אב שזה אבא, וג' זה משפיע, שג' היא גומל דלים. כלומר האבא השפיע.
יתץ – ית זה את בארמית שהיא נכללת בלשון הקודש, ץ' הוא צדיק. כלומר כתוב האבא השפיע את הצדיק.
קרע שטן – כאן הפשט והסוד אין ביניהם שינוי, וזה צריך ביאור גדול, למה בנקודה הזו דווקא הסוד והפשט אחד. וזה כי השטן לא קיים כלל, ולכן אין הבדל בין קיומו לפי סוד וקיומו לפי פשט. אז למדנו שקרע את השטן, אבל הקריעה היא שמתגלה שהשטן לא היה קיים מעולם כלל.
נגד – נג זה נגע, ד' זה דלת, דלת הבית. כלומר ד' זה הכלי שמקבל את השפעת הגימל והופך את זה לכניסה לעולם של מציאות, לדלת, שהיא ספירת מלכות (כי מעליה הכל מופשט לגמרי והוא לא בית ואין לו שייכות לדלת). כלומר אנו כאן בדלת של הבית שהיא התחלת המלכות שזהו הזיווג של ספירת יסוד.
יכש – זה כמו שנחש מכיש.
בטר – הר' זו ספירת מלכות עצמה, כמו שידוע שזה סימנה, והוא לפי שהיא רגל, ורגליה יורדות מוות. ט' זה תשע פעמים מלכות, כלומר תשע הספירות שמשתקפות במלכות. ב' זה כמו בתוך. כמוש אומרים בבית, כלורמ בתוך הבית. כלומר מדובר כאן להיות בתוך ט' פעמים מלכות, שאלה תשע הספירות שכולן מתממשות במלכות.
.
.
.
קצת דומה לזה יש לפעמים בחז"ל. למשל כתוב וינפש, והם קראו וי אבדה נפש. כלומר קראו בחילוק אותיות אחר, "וי נפש".
.
.
מתחיל להיות קצת מובן לכל זה. מהלך. כלומר כל זה קריאה לפי הפשט, רק על דרך שמות משתתפים. לא לוקחים רק את המובן הרגיל של המילה שעולה ראשון ועוזבים את המובנים האחרים. זו רק דוגמה לא מדוייקת בכלל ולא מסבירה מה באמת כתוב, ומה הן הספירות שמוזכרות כאן וכו'. זה לא לימוד הסוד, זה רק להראות שהמפתח ללימוד הסוד מתחיל מקריאה על דרך שמות משתתפים.  הקריאה של תוכן השם שהדגמתי, היא בעצם קריאת פשט. זו האחדות של הסוד והפשט. אלא שיש מובנים שונים של המילה, יש התייחסות לאות אחת גם כמילה בפני עצמה, כמו שג' הוא גומל דלים וד' היא דלת. ויש גם חלוקת רווחים אחרת בין האותיות (את האות האחת, וחלוקת הרווחים השונה, המורה נבוכים לא הזכיר, רק הרמב"ן. אבל זה כלול בדברי המו"נ ואכמ"ל).
.
מי שאין לו את המפתח הזה חושב ששם בן מ"ב זה סתם צירוף אותיות לא מובן, אז הוא הופך את זה למאגיה, כישוף, מיסטיקה, משהו לא רציונלי, ועל זה הרמב"ם כתב דברים חריפים ביותר שם במו"נ א' ס"ב:
"כי הרוב יחשבו שהם אותיות ידובר בהם – לא דבר אחר – ולא יפורש להם ענין ויגיעו בהם אל אלה הענינים העצומים וצריך להם להכנות המדות האלו וההזמנה הרבה אשר זכר. ומבואר הוא שזה כולו אינו רק הודעת ענינים אלוקיים מכלל הענינים שהם 'סתרי תורה' כמו שבארנו; וכבר התבאר בספרים המחוברים – בחכמה האלוקית שזאת החכמה אי אפשר לשכחה – רצוני לומר השגת השכל הפועל – והוא ענין אמרו 'ותלמודו מתקיים בידו':

וכאשר מצאו האנשים הרעים הפתאים אלו הדברים התרחב להם הכזב והמאמר שיקבצו איזה אותיות שירצה ויאמרו שזה הוא 'שם' יעשה ויפעל כשיכתב או כשיאמר על תואר כך. ואחר כך נכתבו הכזבים ההם אשר בדאם הרע הפתי הראשון; ונעתקו הספרים ההם לידי הטובים רכי הלב הסכלים אשר אין אצלם מאזנים ידעו בהם האמת מן השקר והסתירום ונמצאו בעזבונותם ונחשב בהם שהם אמת. וסוף דבר – "פתי יאמין לכל דבר":

וכבר יצאנו מעניננו הנכבד ועיוננו הדק אל העיון בביטול שגעון יראה בטולו לכל מתחיל בעיון"
.
יש שלמדו מזה שהרמב"ם התנגד לקבלה, אבל ההיפך, הוא מתנגד רק לסילוף הקבלה ולהפיכתה למיסטיקה וכשפים.
משמע מלשונו שהוא מתנגד רק לרוב שחשבו שהם רק אותיות. משמע שיש מיעוט שיודעים שלאותיות האלה יש מובן ולאלה הרמב"ם לא מתנגד.
.
.
.
זה חלק מהסיבה שאני אומר שבאמת הרמב"ם צדק בהקדמתו לחלק ג' שרק הוא נשאר שיודע את המפתחות לתורת הסוד. כי אע"פ שיש ספרי קבלה והוא ידע עליהם, מי שאין לו מפתחות לא ילמד מהם שום סוד, אלא רק להיפך, דברי סכלות, וכמעשים שבכל יום לפנינו.
.
.
.
כעת כל זה נשמע מוזר להפליא ובלתי ניתן לעיכול כלל. אני מקווה שאם נמשיך לאט לאט זה יהיה יותר קרוב לשכל ויותר מובן על מה מדובר כאן. הרמב"ם אומר במו"נ א' מ"ט שזה עניין שמאוד כבד על האדם. לכן מותר לנו לא להבין, ולדעת לחכות הרבה זמן עד שנתחיל להשיג משהו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s